<h1>ספר הנייר הלכ' שחיטה</h1>
<h2>דף צט:</h2>
אין שוחטין לא לתוך ימים ולא לתוך נהרות, אלא לתוך אוגן של מים עכורים, ובספינה על גבי כלים. הנותן בהמה לטבח ונתנבלה, הדיוט חייב, אומן בחנם פטור, בשכר חייב. השוחט בשנים ושלשה מקומות מקורבי' ומגיעים זה לזה שחיטתו כשירה, אבל אם שחט במקום אחד וחזר ושחט במקום אחר פסולה, כי שמא ניקב הסימן בתחילה. המסוכנת בהמה או עוף אם בשעה שחיטה פשטה ידה והחזירה או כפפה רגלה או פשטה כשירה, ופירכוס שאמרו בסוף שחיטה, ובעוף אפי' לא רפרף אלא גפו או כשכש בזנבו די בכך. עבד שהטבילו לשם עבדות שחיטתו כשירה. נשלמו דיני שחיטה והילכותיה על פי ה"ג, ורבינו משה.
